סיפור עצוב על איש עשיר 

זהו סיפור עצוב.

על איש עשיר.

שהפסיד אלף ש"ח.

סיפור שהיה כך היה.

מיודענו, איש עשיר ואמיד,

ממש איש יחיד ומיוחד בדורותיו,

איש כשרוני בעל מגע ידי זהב

ממש המלך מידאס

ובהגיעו לגיל גבורות

עשה חיל בחייו.

וצבר.

מכל טוב הארץ,

נשים יפות,

מכוניות,

בתים בבנייני קומות

ובתי קרקע,

היה לו מגרש חנייה,

היה לו ג'אקוזי,

היתה לו בריכה פרטית

פעם בשבוע ביצע מניקור ופדיקור,

נסע תמיד במחלקה ראשונה,

בילה בעולם, ראה מקומות,

היה קשור קשר תמידי לבנק.

איש עשיר זה לא הימר, לא השתתף בהגרלות, לא שלח לוטו ולא ביזבז כסף על שטויות.

לא התעקש על מותגים והיה איש צנוע מידות עם חשבונות גדולים בבנק.

ואז קרה המקרה העצוב, נשוא סיפורנו זה העגום.

אישנו הפסיד אלף שקלים.

זאת אומרת לא בוודאות שהפסיד אלף שקלים, יכול להיות שאלו לא הגיעו לו בכלל אלא חשב שהם שלו.

אבל עדיין הסתובב בתחושה מרה שהפסיד, אלף שקלים,

ולא נחה דעתו, וזמזם המשפט באוזניו כמו זבוב טורדני, לא הרפתה המחשבה ממנו, ודש ודש במחשבה, הלך ובא הלך ובא,

עמד מול המראה, עבר אל החלון, חזר אל הדלת, ירד במעלית ועלה בה שוב,

ועדיין הטרידה אותו המחשבה,

ושלא תטעו לא הפריע לו הכסף, כי כמו שסיפרתי היה האיש עשיר מאוד ורק המחשבה,

היא זו שטרדה את מנוחתו.

ובין לבין,

גרף עוד רווחים ועשה חיל,

אבל זה לא היה טוב

כי הפסיד אלף שקלים.

אין סוף לסיפור, ואני לא יודעת מה קיצו.

אני רק יודעת שאיש זה, הלך ובא הלך ובא,

לבסוף- הלך ולא בא.

עצוב.